#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש דגבי חמץ ר' יהודה גזר שמא יבוא לאוכלו ורבנן לא, וגבי חדש איפכא ? (למסקנא).	"ר' יהודה גזר בחמץ דלא בדיל מיניה כל השנה, ולא בחדש דבדיל מיניה.<p></p><p dir=""rtl"">רבנן גזרי גם בבדיל, אך בחמץ דהוא מחפש אותו לבערו לא חיישינן שיאכל.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט גבי חדש לא גזר ר' יהודה שמא יבוא לאוכלו, אף שבחמץ גזר ? (3 בס&quot;ד ומסקנא).	א. מותר רק ע&quot;י קיטוף, וטחינה בריחייא דידא והרקדה בנפה.</p><p dir='rtl'>ב. קמח וקלי ל&quot;ש לאוכלם. ומעיקרא שרי ע&quot;י קיטוף.</p><p dir='rtl'>ומקשינן לתרוויהו דתקשי מהא דבית השלחין ושבעמקים קוצרים כדרכם, שאין מביאים עומר משם, ולא גזרו שמא יאכל.</p><p dir='rtl'>ג. אלא מסקינן דחדש דבדיל מיניה כל השנה לא גזר ר' יהודה.	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא גזר ר' יהודה גבי שפופרת של ביצה שמא יסתפק, מ&quot;ש מחמץ דהואיל ולא בדיל מיניה גזר ?	בשבת כיון דחמירא בדיל מיניה.	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש דגבי שפופרת של ביצה, וגבי חבל דגרדי, ר' יהודה לא גזר וחכמים גזרו,</p><p dir='rtl'>וגבי עניבה ר' יהודה אוסר וחכמים מתירים ?	"לרבנן שמן בשמן או חבל בחבל מיחלף, ולא עניבה בקשירה.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יהודה לא גזרינן בשבת דבדיל, ובעניבה האיסור משום שהיא בעצמה קשירה.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע גבי בכור שאחזו דם גזר ר' יהודה שלא להקיז במקום שאינו עושה מום, ואף שלגבי חדש דבדיל מיניה לא גזר ?</p><p dir='rtl'>[ומ&quot;ט דר&quot;מ דלא גזר בבכור, אף שבחדש גזר ?].	גבי בכור מתוך שאדם בהול על ממונו חיישינן שיעשה במקום שעושה מום.</p><p dir='rtl'>ולר&quot;מ אדרבה אי לא שרית ליה יבוא לעשות במקום שיש בו מום. [ותוס' כתבו דל&quot;ד לחדש דשאני הכא דאיכא פסידא].	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדרים ומקרצפים ביו&quot;ט ?</p><p dir='rtl'>ומהו קידור וקרצוף ?	"קידור בקטנים שעושים חבורה. קירצוף בגדולים שאינם עושים חבורה.<p></p><p dir=""rtl"">וקידור אסור לכו""ע, ובקירצוף לרבנן גזרינן אטו קידור, לר' יהודה לא גזרינן.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכלל לר' יהודה, מתי גוזרים ומתי לא, ומה היוצאים מן הכלל ומדוע ?	"בבדיל לא גוזרים, מלבד בכור דאדם בהול.<p></p><p dir=""rtl"">בלא בדיל גוזרים, מלבד בשבת דדמי לבדיל, ומלבד קידור וקירצוף דלא מיחלף.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכלל לרבנן דר' יהודה מתי גוזרים ומתי לא?&nbsp;<div>ומה יוצא מן הכלל (3) ומדוע?</div>	"גוזרים בכל מקום דמיחלף.<p></p><p dir=""rtl"">מלבד חמץ דהוא מחזר לשורפו.</p><p dir=""rtl"">ומלבד עניבה דלא מיחלפא בקשירה.</p><p dir=""rtl"">ומלבד בכור דאיכא פסידא.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי זמני אכילת חמץ מדאורייתא ומדרבנן ?</p><p dir='rtl'>ומתי זמן השריפה ?	"מדאורייתא - אוכלים עד שעה שישית (ועד בכלל).<p></p><p dir=""rtl"">מדרבנן - לר""מ בחמישית אוכלים, בשישית שורפים.</p><p dir=""rtl"">לר' יהודה ברביעית אוכלים, בחמישית תולים, בשישית שורפים.</p><p dir=""rtl"">לר""ג - ברביעית אוכלים חולין, בחמישית תרומה, ובשישית שורפים.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבי עדות זה אומר בב' בחודש וזה בג', מה הדין ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ואיך הדין בזה אומר בג' וזה בה' ?	"ב' וג', עדותם קיימת, דאמרינן דאחד לא ידע בעיבור החודש. ומוכח כן שהרי שואלים אותם באיזה יום בשבוע.<p></p><p dir=""rtl"">ג' וה' ל""ש שיטעה בב' ימים, וע""כ עדותם מוכחשת.</p>"	<br/>פסחים דף יא		
